לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.
1. המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה לתשלום דמי חכירה עבור הדירה ברח' שטרן 13/21 בירושלים, הידועה כנכס בגוש 30415 חלקה 226 (להלן: "הדירה"). הדירה רשומה על שם המנוחה דשבסקי אינה ז"ל, אשר המבקש הינו יורשה.
2. ביום 30.10.13 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה ותצהירו של המוסר, מהם עולה כי כתב התביעה נמסר לידי אחותו של המבקש ברח' שטרן אברהם 13 בירושלים ביום 18.7.13 וכי האחרונה סירבה לחתום על אישור המסירה.
3. המבקש עותר לביטולו של פסק הדין באמצעות הקרן לטיפול בחסויים, שהינה האפוטורופא של המבקש. יצוין, כי המבקש הינו חסוי, הסובל ממחלת נפש ואינו מסוגל לטפל בענייניו וביום 30.10.12 הכריז בית המשפט על המבקש כחסוי ומינה את הקרן כאפטרופא של החסוי.
4. בבקשה, הנתמכת בתצהירה של הגב' וייס, מטעם הקרן לטיפול בחסויים, נטען כי כתב התביעה לא הומצא לידי החסוי, שכן לחסוי אין אחות. ביום 21.11.13 הומצא פסק הדין לקרן לטיפול בחסויים וזו פנתה לב"כ המשיב בבקשה לבטל את פסק הדין. משלא נתקבלה תגובתו, הוגשה הבקשה.
5. המבקש טוען כי על הדירה נשוא התביעה היתה משכנתא ולאחר פטירת האם ביום 27.6.11, משלא שילם החסוי את תשלומי המשכנתא, פתח בנק המזרחי בהליכים למימוש המשכנתא. ביום 16.4.12 פונה החסוי מביתו, ובמסגרת הליכי ההוצאה לפועל נמכרה הדירה. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, צוין כי על כונס הנכסים לדאוג לתשלום החוב למשיב וכונס הנכסים הפקיד סך של 35,117 ש"ח לסילוק חלק מן החובות ואלה חולקו.
6. המבקש טוען כי במועד הגשת התביעה כבר שולם החוב על ידי כונס הנכסים. עוד נטען, כי מכל מקום אין עילת תביעה כנגד החסוי אלא רק כנגד עזבון אמו.
7. המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי כי הבקשה אינה נתמכת בתצהירו של החסוי עצמו ועל כן יש לדחותה. עוד טוען המשיב, כי לא ניתן לקבל את טענת המבקש כי החוב שולם, מבלי שהוצגגה אסמכתא לתשלום החוב עבור השנים 2008 - 2011. כמו כן החסוי הינו היורש של המנוחה והוא עתיד לקבל את יתרת הכספים הנובעים ממכירת הדירה.
8. בתשובה טוען המבקש, כי לבקשה צורף תצהיר מטעם האפוטרופוס, שכן המבקש הינו חסוי. כן טוען המבקש, כי המשיב לא התייחס לשאלת ההמצאה ולטענה כי לחסוי אין אחות. כך, ביום 6.6.13 ניתן צו ירושה על-פי החסוי הינו היורש היחידי של אמו המנוחה, מה שמוכיח כי לחסוי אין אחות. החסוי אף אינו מתגורר בדירה נשוא התביעה החל מחודש אפריל 2012, כפי שעולה מדו"ח כונס הנכסים בתיק ההוצאה לפועל. עוד טוען המבקש, כי במועד הגשת התביעה טרם הוכרז החסוי כיורש של אמו.
9. בטרם אדון בבקשה עצמה, אתייחס לטענת המשיב כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שלא צורף אליה תצהיר של החסוי עצמו. במקרה זה צורף תצהיר של נציגת הקרן לטיפול בחסויים שהינה האפוטרופוס של המבקש ומדובר בתצהיר שהוגש מטעם המבקש, ועל כן די בכך כדי למלא את הדרישה לצירוף תצהיר. אעבור עתה לדון בבקשה עצמה.
10. לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10
מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00
צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).
11. מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש. בענייננו, מאישור המסירה עולה כי כתב התביעה הומצא לאחותו של החסוי. ואולם, המבקש טוען כי אין לחסוי אחות וכי במועד המסירה לא התגורר בכתובת בה נמסר כתב התביעה, שכן כבר פונה מהדירה. טענות המבקש נתמכות הן בצו הירושה שניתן והן בדו"ח של כונס הנכסים. לפיכך, אני קובעת כי לא היתה המצאה כדין של כתב התביעה ועל כן יש מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.
12. אעבור עתה לדון בטענות ההגנה שהעלה המבקש על מנת לבחון האם יש ליתן לו רשות להתגונן בפני התביעה. כאמור, המבקש טוען כי במסגרת הליכי מימוש הדירה שילם כונס הנכסים את החוב למשיב ומכל מקום, אין עילת תביעה אישית נגד החסוי, אלא רק כנגד עזבון אמו. טענות אלה עשויות להקנות למבקש הגנה בפני התביעה ועל כן יש ליתן למבקש רשות להתגונן.
13. לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין ומתן רשות להתגונן למבקש, בהתאם לסמכותי על-פי תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
14.לנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות").
התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום.
הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובע כאמור.
היה והתובע לא יגיש את המסמכים בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.
ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ד, 27 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.